החלטה בתיק ס"ק 44627-05-11

1.         ביום  24.5.11 הגישה ההסתדרות לבית דין זה בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ובו התבקשנו ליתן סעדים זמניים דחופים להפסקת פגיעה, איומים והתעמרות בחברי ועד העובדים ובעובדים בגין פעילות ארגונית במסגרת סכסוך עבודה מוכרז כדין, להפסקת השעיות בלתי חוקיות ושימוש באמצעי משמעת שלא כדין, ולפסיקת פיצוי מכוח סמכות בית הדין בהתאם להוראות תיקון 2009 לחוק הסכמים קיבוציים בגין הפרות הסכמים שבוצעה.

ביום 6.6.11 התקיים דיון בבקשה, ובסופו הסכימו הצדדים להצעתנו כי ינהלו מו"מ במשך 14 יום, ובתום תקופה זו ייקבע מועד לדיון. בתקופת המו"מ יוחזרו העובדים המושעים לעבודה, והמבקשים יפסיקו את הצעדים הארגוניים שבהם הם נוקטים.

לא חלפו אלא 4 ימים, וההסתדרות הגישה בקשה נוספת למתן צו עשה דחוף זמני המורה למשיב לקיים מכרז לתפקיד סגני מפקדים, כדי ש-4 מעובדי האיגוד יוכלו להשתתף בקורס שהיה אמור להיפתח ביום א' 12.6.11. דיון בבקשה נקבע ליום פתיחת הקורס, וגם בעניין זה הגיעו הצדדים להבנה בנוגע לאופן פרסום מרכזים, ובחירת עובדים שישתתפו בקורס. הסדר זה התממש רק בחלקו.

ביום 24.6.11 הגיש האיגוד בקשה להורות בצו זמני למשיבים להימנע מנקיטת צעדים ארגוניים לצורך כפיית מסגרת העסקה של 24:48, לרבות כפיה בפועל ובאופן חד צדדי של מסגרת העסקה זו. בהחלטה זו נדון בבקשת ההסתדרות הראשונה ובבקשת האיגוד. עניין ההשתתפות בקורס לא נדון, בשלב זה, לבקשת ההסתדרות.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, לכאורה, שכן מדובר בהליך מקדמי:

א.         המשיבה 1 הינה "איגוד ערים" כמשמעותו בחוק איגודי ערים, תשט"ו-1955. האיגוד אחראי על מרחב יהודה, שומרון ובקעת הירדן (להלן - האיגוד).

ב.         המבקשת הינה ארגון העובדים היציג באיגוד (להלן - ההסתדרות).

ג.          המשיב 2, מר אסי לוי, הינו יו"ר איגוד ערים לכבאות והצלה איו"ש ובקעת הירדן, והמשיב 3, מר אמנון אמיר, הינו מפקד איגוד ערים לכבאות והצלה איו"ש ובקעת הירדן.

ד.         ביום 29.7.2010 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין מרכז השלטון המקומי, שלושת הערים הגדולות ואיגודי הערים לכבאות לבין ההסתדרות הכללית החדשה (נספח 15 לתשובת האיגוד לבקשה, להלן - הסכם 2010). במבוא להסכם בפירוט הצדדים החתומים עליו  נכתב כי צדדים לו הינם:

"איגודי הערים לכבאות, למעט איגוד רשויות והצלה יו"ש".

בסעיף 3 שבו נכתב כי:

"הסכם זה יחול על הכבאים המועסקים אצל המעסיקים במתכונת העסקה של משמרות בנות 24 שעות רצופות, ואשר משכורתם מחושבת לפי הסכמים קיבוציים בדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות".

ה.         ביום 4.5.2011 הגיש מר גיל ברטל, מנהל חטיבת עובדי הרשויות המקומיות בהסתדרות המעו"ף הודעה על שביתה על פי החוק ליישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 (נספח 11 לתשובת האיגוד לבקשה).

ו.          ביום 19.5.11 הודיע  יו"ר ארגון הכבאים מר יואב גדסי לעובדי האיגוד כי הוחלט לתקן את ההפליה בשיטת העבודה הנהוגה בכל הארץ, ולעבור לעבוד במתכונת העסקה של 24:48 (נספח 13 לתשובת האיגוד לבקשה).

3.         ההסתדרות טוענת כי יש לדחות את בקשת האיגוד מחמת שיהוי, שכן הבקשה הוגשה באיחור רב. מוסיפה ההסתדרות כי הצעדים הארגוניים היוו פתרון יחיד עבור כבאי האיגוד, שכן המשא ומתן שנוהל במשך כשנתיים וחצי נקלע למבוי סתום. בתשובה לטענת האיגוד כי לא ניתנו האישורים המתאימים למעבר למתכונת עבודה של 24:48 טוענת ההסתדרות כי גם שיטת העבודה המופעלת בארגון אינה חוקית, והכבאים עובדים שעות ארוכות בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה). משכך מושתק האיגוד מחמת מניעות מלהעלות טענות הנוגעות לעניין זה. כמו כן האישור השלישי החסר מצוי בהליכי התקנה.

            באשר לבקשת ההסתדרות נטען כי השעייה ה"ה רביזדה וכהן נעשתה בניגוד לחוק, ללא סמכות נגד חבר ועד, כי נפלו בה פגמים חמורים ביותר, וכי לא נעשה שימוע כדין. מוסיפה ההסתדרות וטוענת עוד כי הוכח כי היו איומים כלפי עובדים וחברי ועד בשל הצעדים הארגוניים שנקטו.

4.         מנגד טוען האיגוד כי לא פגע ולא ביקש לפגוע בזכות ההתארגנות, כי המעבר לעבודה במתכונת העסקה של 24:48 הינה מעשה חד צדדי בלתי לגיטימי המונהג על ידי המבקשת, וכי למעבר למתכונת העסקה זו משמעויות תקציביות. משכך, שיש לקבל לשם כך את אישורו של הממונה על השכר, על פי הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק התקציב). מוסיף האיגוד כי ההסתדרות נתנה הסכמתה להחרגת האיגוד מהסכם 2010, וויתרה בחתימתה על הכללת עובדי האיגוד בהסכם, וכי לא התקבלו האישורים הדרושים להעסקה במתכונת של 24:48.

לעניין בקשת ההסתדרות  טוען האיגוד כי טענות ההסתדרות בעניין האיומים לא הוכחו, כי העובדים נהגו באלימות מילולית ופיזית כלפי מפקדיהם, וכי האיגוד לא נקט בצעדי משמעת שאינם ענייניים. כמו כן בית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת זו של הרשות המוסמכת בענייני משמעת המתעוררות באיגוד.

5.         שביתה וצעדים ארגוניים